ביקורות ראשונות על ההצגה “אדם הוא אדם”

בימים אלה מתפרסמות הביקורות הראשונות להצגה “אדם הוא אדם” מאת ברטולט ברכט, בתרגומו של יצחק לאור בבימויו של סיני פתר

הנה מבחר מן הביקורות המתפרסמות:

– תרגום חדש ומבריק של יצחק לאור… במה נהדרת שעיצבה פרידה שהם עם טנק ענק ומסך אחורי אדום המאזכר יותר מכל את היותנו בתיאטרון… מי שהביאה את ברכט היא המלחינה הגאונה שוש רייזמן. היא יצרה מחזה שלם באמצעות המרקם המוזיקלי הנפלא שיצרה עם מצילות, תופים, פסנתר וכלים אחרים שהופקדו בידיו של עפר שלחין המופלא שניגן-שיחק את המוזיקה.. את המימד הקומי של ברכט שומר מצוין ארז שפריר כסמל הסאדו-מזוכיסט, ומשחקו המדויק מאוד, ממוקד בכל מצב…
צבי גורן, אתר הבמה()

חלל במה מאוד אפקטיבי, ליווי מוסיקלי עם כלים וכלי הקשה, שירים ופזמונים, בימוי מיומן  הממצה מהחומר הכתוב את המיטב והמירב  כשפת תיאטרון  מרשימה ומגוונת; והעיקר – ליהוק ומשחק.  יוסי עיני בתפקיד גאלי גיי הציג דמות, שיש בו הכול, נוכחות, אופי ויכולת למצות מהתפקיד את המצבים והשינויים השונים שהדמות חווה כ’טיפוס’. ארז שפריר בתפקיד הסמל הבוטה  והסמכותי  שידע גם להיות אדם רגיש כשצריך. יואב היימן, דודו בן-זאב, אדי אלתרמן ואיתי שור בתפקיד ארבעת החיילים כשכל אחד מהם הציג כמו שצריך את ‘פיצול האישיות’ – אכזר, בוטה וגם מצחיק. ועפר שלחין, בשלושה תפקידים  שונים בביצוע מעולה.  וכמובן שתי הנשים – יעל טוקר בתפקיד אשתו של גאלי גיי המסכנה והנפגעת, ואודליה מורה-מטלון בתפקיד האלמנה בגביק  המחפשת ללא הצלחה בילוי ופיתוי. בקיצור, יש הצגה – בידור מעולה – גם חומר למחשבה.

(בן-עמי פיינגולד) 

הפקה מהוקצעת, עם עבודות משחק מחויבות וטובות. יוסי עיני הוא ליהוק נכון לתפקיד גאלי גיי, והוא מעניק להצגה מרכז רגשי… יואב היימן, דודו בן זאב, אדי אלתרמן ואיתי שור מבצעים באופן משכנע את תפקידי החיילים… ארז שפריר בתפקיד הסמל פיירצ’יילד, שעושה עבודה קומית יפה כתמיד

(מרט פרחומובסקי, עכבר העיר)

– על התפאורה הדינמית  )טנק שצריך להפוך לפיל( אחראית פרידה שהם, התלבושות הן של דליה פון־הלר והתאורה של רוני כהן. בנוסף למוזיקה של פול דאסו, שותפו של ברכט,הלחינה שוש רייזמן מוזיקה מקורית שמנוגנת על הבמה על ידי עפר שלחין, שמשתלב היטב בקאסט.
כל השחקנים  משחקים היטב.
יוסי עיני מצטיין בתפקיד גאלי גיי.
אודליה מורה־מטלון משחקת נפלא את האלמנה בגביק, מזנונאית ופרוצה.

(אסף קלוגר, מקור ראשון)

אין ספק שגאוניותו של ברכט נסוכה על ההפקה של החאן הירושלמי, ומשרה אווירה קסומה על הקאסט ועל הצופים כאחד. עיצוב הבמה הכה מיוחד של פרידה שוהם. התלבושות הצבאיות של דליה פן-הלר והמשחק הכה נוקב של חברי צוות האנסמבל – מעמידים הצגה מרתקת ביותר, המובאת בסגנון שונה מהרגיל, אך מלא פיוט והשראה.
מוסיקת הרקע המקורית נכתבה בידי שוש רייזמן, כך שהבמה מלאה צליל וצבע כל העת. התאורה של רוני כהן דואגת ליצירת האווירה הנכונה ומהווה חלק יצוק ממנה. התרגום הוא של יצחק לאור והבימוי של סיני פתר.

יוסי עיני, היימן, אדי אלתרמן ודודו בן זאב, מפליאים בגילום גאלי גיי ושלושת החיילים המושחתים, במשחק ברור, מקצועי, מושחז ומשכנע, כל אחד עם האפיונים שלו.

ארז שפריר, שחקן מבריק בכל תפקיד שיעשה, קומי או דרמטי, אודליה מורה-מטלון  – נשית ותקיפה כאחד, ובתנועה מרשימה של רמיזות הגוף שעיצבה נעה ווגנר.
, יעל טוקר מקסימה,. גם לגיא גורביץ’ חלק בולט במשחק המשובח של כל הצוות. כך גם המוזיקה הנפלאה שמבצע עפר שלחין על הבמה על כמה כלים, פסנתר, הקשה ועוד.
הצגה איכותית שמרתקת בכל דקה, ומוסיפה נופך איכותי לסקאלת המחזות העולים בארצנו.
(News1, עליס בליטנטל)

 

לעמוד ההצגה