הביקורת משבחת את ההצגה ‘דוד וניה’

“עירית פשטן מעצבת עוד דמות מושלמת… אריה צ׳רנר הוא וניה חם, עצוב, אנושי, וזה כאילו תפקיד שנכתב בשבילו… נטלי אליעזרוב היא ארצית, עניינית ונוגעת ללב בדמותה של סוניה… הופעתה של דניאל גל, עם תנועתה האצילית וצוארה הארוך הקלה עלי להבין מדוע כל הדמויות הגבריות על הבמה הולכות שבי אחריה. סוף המערכה השניה ביניהן היתה עבורי הנאה צרופה.” (מיכאל הנדלזלץ, הארץ)

“מכאיב ומרטיט את הלב… לא היה אפשר להתעלם מהפעימות הגוברות של קצב הלב והנשימות של השחקנים וקהלם. ראש וראשון להם הוא וניה של אריה צ’רנר… צ’רנר היה מדהים… הוא שבר את לבי. נטלי אליעזרוב מפגינה בגרות ויכולת מרשימה… דניאל גל בתפקיד ילנה תירשם כהישג משותף לה ולגורביץ’… ניר רון יוצר דמות כזאת שאפשר לשאול איך לא ראינו אותה כך בעבר… יהויכין פרידלנדר הוא הפרופסור האידאלי… יואב היימן נוגע ללב… אודליה מטלון-מורה מגלמת בלב אוהב את האומנת המסורה… עירית פשטן משלימה את הלהקה הנפלאה בחן והדר של דוכסית מרשימה. לסיכום ובקצרה, גרסתו של מיקי גורביץ’ ל”דוד וניה” היא תאטרון משובח שבו הוא מפגיש מחזאי מופלא עם שחקנים מצוינים. ואת זה תמיד כדאי לראות.” (צבי גורן, אתר הבמה)

“הבמאי מיכאל גורביץ’ הוא בעל רגישות רבה לסוגיה האנושית שמתאר צ’כוב. הרגישות הזאת מתבטאת לא רק בקצב הנכון של ההצגה, אלא דווקא בליהוק המיוחד שלה. יש כאן תיאום נפלא בין הדמויות לבין השחקנים. ראוי למנות כאן ממש את כל המשתתפים. כולם עושים עבודה מצוינת כבודדים וגם כצוות שמתואם להפליא. הצגה מעולה.”  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב’)

 “צוות שחקנים שתענוג לעבור איתו חוויה…  גורביץ’ מעניק חוויה ריאליסטית המתבססת על משחק מעמיק ורב-ניואנסים” (שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)

“הביצוע בתיאטרון החאן נותן לנו צ’כוב מרשים ומרגש בבימויו המדויק והמסוגנן של מיכאל גורביץ’… כל תפקיד מלוהק ומשוחק כמו שצריך… הצגה חשובה ומעניינת, וכמובן מומלצת, וגם בית ספר לבמאים – איך לביים צ’כוב. בלי יומרות אלא עם קבלות.” (בן עמי פיינגולד, NRG)

 “גורביץ’ ביים את ההצגה בתבונה ורגישות עם הכבוד הראוי לטקסט הנפלא של צ’כוב. קסם התיאטרון מתחולל לצלילי המוזיקה הנפלאה של יוסף ברנדשווילי… האנסמבל שופע כישרון: אודליה מורה מטלון נהדרת… דניאל גל מקסימה בתפקיד המורכב של ילנה, יהויכין פרידלנדר מצוין כפרופסור הנרגן, ניר רון נהדר… נטלי אליעזרוב נוגעת ללב כסוניה, ויואב היימן ועירית פשטן מקסימים… אבל הכל מתחיל ונגמר באריה צ’רנר, שחי את וניה בכל רמ”ח איבריו, רגיש ומרגש באהבתו לילנה ובתחושת הפספוס של חייו, נפלא בשתיקתו, מבטו, כעסו, אחיזת גופו וקולו… אנטון צ’כוב ואריה צ’רנר במיטבם.” (מאיה נחום שחל, כלכליסט)

 “יצירת המופת של צ’כוב מצליחה לרגש בזכות המשחק של אריה צ’רנר ועבודת הצוות של שחקני החאן: גדולתו של המחזאי, שהוא גורם לנו להביט לא רק על מה שמתרחש על הבמה, אלא גם, ובעיקר, להתבונן לתוך עצמנו. הצגה טובה, שמצליחה לגעת במצבים אנושיים ובחולשות אנושיות – בזכות הבימוי ועבודת הצוות… הוכחה שאפשר לעשות אצלנו צ’כוב מעניין” (ירמי עמיר, מגפון)

“המחזה נפלא, המשחק מצויין, הבימוי יוצא מן הכלל…” (קובי פינקלר, ערוץ 7)