הפרקליט - סיפור מוזר על סוס וחוק
הפרקליט 26 הטוב ביותר להיפגש עם האחר הוא לא לשים לב לצבע עיניו! כאשר אתה מתבונן בצבע העיניים, אין אתה שרוי ביחס חברתי עם (עמנואל לוינס, "אתיקה והאינסופי"). האחר" יש עיניים חומות. אפשר להבחין בכך בעת שהוא מתאר את המשבר שבו שרויה ראיית המציאות בימינו. לדעתו, דווקא בתקופה שבה אמצעי הראייה והתקשורת משתפרים ומשתכללים ללא הרף, "אפשר לדבר על השטחה כללית של המשמעויות של התחום החזותי, של מה שנראה. בתוך המערכת התרבותית, הכלכלית והפוליטית שבה אנו חיים, אנו נעים כל הזמן העברת עוד ועוד אינפורמציה לצד גירויים : יחס אל החזותי בין שני אופנים עיקריים של בלתי פוסקים, שמנסים ללכוד את עינינו. כתוצאה מכך העין שלנו רוצה עוד ועוד ואף פעם זו עין שנחלשה ובעצם חדלה לראות, מפני שהיא שכחה את מגוון האפשרויות אינה מסופקת; השיפור הטכנולוגי הופך את הניתנות לה לבחור באיזו דרך היא עומדת מול החזותי. לכאורה הדימויים לחדים יותר ויותר, אבל האם הודות לחדות הזאת אנחנו רואים יותר?" )2008 ספרו של כנען, "פנימדיבור: לראות אחרת בעקבות עמנואל לוינס", (הקיבוץ המאוחד משיב לשאלה בשלילה. ד"ר כנען, חוקר ומרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, מבקש לא רק להצביע על ליקוי הראייה, אלא גם לטעון כי יש לו משמעות ממשית בתחום המוסר. בהשפעת הגותו של לוינס, הוא מניח ש בית הקפה התל-אביבי שבו מתקיימת הפגישה עם כנען משופע במסכים אלקטרוניים - , המקרינים מסכי ענק מסכי טלוויזיה, מסכי מחשב ומסכי טלפון נייד; מבעד לחלון נראים פרסומות מתחלפות במרחב הפתוח. אבל מה בעצם מוצג על הצג? כנען סבור ש"המסך הוא , יחס שהוא תמיד כבר החזותי דוגמה אחת, וגם מטפורה הולמת, ליחס העיקרי שלנו אל ממוסגר ותמיד כבר מראש פונה אלינו. דרך המסך העולם מוגש לנו כשהוא כבר ארוז ומשווק המהירים, התזזיתיים, המתוקתקים והתכליתיים של העין של החיים לעין הצרכנית שלנו, זמננו". פניםאחרות אבנר שפירא "האופן לחגי כנען "ההתבוננות שלנו בעולם כפי שהוא מופיע לעין יכולה ללמד אותנו משהו חשוב מאוד על הקשר שלנו - ." האחריות שלנו - לזולת ועל
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjQ4MTM=