החאן - הזהו אדם

ניר רון - שחקן בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, . השתתף בהצגות: בתיאטרון הקאמרי 1990 - החולה המדומה, ראש משוגע, הכבש הששה עשר, אנטיגונה, מעופפי רשפון. בפסטיבל עכו האבן והשושנים, המוזג. בהצגת היחיד 1990- מפתח הלב. שחקן להקת תיאטרון החאן. השתתף האישה המופלאה שבתוכנו, טוני בהצגות: היפה, מיס ישראל, החתונה, צוואתו של כלב, הנסיכה איבון, אנה גלקתיה, אנטיגונה, נוף ילדות, שש דמויות מחפשות מחבר, מידה כנגד מידה, כנגן המנגן, השיבה למדבר, נדל"ן, דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו, חיל פרשים אנו, לוקאס הפחדן מתוך לוקאס, בשיתוף תיאטרון הכלה צייד הפרפרים והמוות מילה של אהבה, צל חולף, האשליה, הבימה, החיים הם חלום, הזמרת קירחת יותר, בידרמן והמציתים, נישואים, אותלו, המצליחים, הקסם הגדול, סוף משחק. מלחמה על הבית בימים אלו משחק בהצגות: (אנסלם, מר סימון, ברבונייה), הקמצן (מלכי), הקץ של העץ, אהובת (טכנאי, מנחה), אושר גן הדובדנים (שחקן, מחזר, דרקון), הדרקון הלילה השנים- (יפיחודוב, סימיון פאנטלייץ'), (מאלווליו). עשר פרימו לוי ) סופר וכימאי איטלקי. לוי 1919-1987( נולד בטורינו למשפחה יהודית. למרות הממשלה האיטלקית הפאשיסטית שהערימה קשיים על דרכו, הצליח להגיש את עבודת הגמר בכימיה באוניברסיטת טורינו וסיים , ניסה לוי להצטרף אל 1943- בהצטיינות. ב תנועת המחתרת האיטלקית "צדק וחרות". הוא וחבריו נתפסו במהירות ולוי נשלח נשלח, יחד עם שאר 1944- למחנה ריכוז. ב עצירי המחנה לאושוויץ, שם שהה במשך כאחד-עשר חודשים בטרם שוחרר על-ידי הצבא האדום. לאחר ששוחרר המחנה, החל במסע עקיף אל ביתו דרך אירופה המזרחית ועבר בארצות רבות עד שלבסוף הגיע לביתו לאחר עשרה חודשים. לוי החל לכתוב על חוויותיו במחנה ועל חזרתו לאיטליה בספריו "הזהו אדם?" המתאר את שנותיו באושווויץ שנים לאחר פרסום 16 ו"ההפוגה", שפורסם הספר הראשון ומתאר את קורות השיבה הביתה. ספרו השלישי בטרילוגיה "השוקעים והניצולים" פורסם שנה לפני מותו ובו לוי מתאר את המאבק בתעתועי הזכרון ובוחן ממרחק הזמן את חווית ההשפלה והדיכוי. נפל לוי אל מותו בבנין מגוריו 1987- ב בנסיבות מסתוריות. מור פרנק - עיבוד ובימוי בוגרת בהצטיינות במגמת בימוי, החוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב. (כתיבה ובימוי, דיבוקים בין עבודותיה: פסטיבל ישראל בשיתוף תיאטרון הבימה), (בימוי, תיאטרון החאן), שלוש נשים מחכות (בימוי, תיאטרון החאן), הזמרת קירחת יותר (בימוי, פסטיבל עכו, ציון הדרך לעין חרוד המוות ישב לידי לשבח על משחק האנסמבל), מתוך לוקאס, הכלה, צייד הפרפרים והמוות (כתיבה ובימוי, תיאטרון הבימה בשיתוף (כתיבה, תיאטרון אני והוא תיאטרון החאן) (דרמטורגיה, תיאטרון קופסה שחורה הבימה) (כתיבה ובימוי, סמינר עיר הנמלים הבימה), (בימוי, כאן נמלה, רות קיבלתי הקיבוצים), משחיז הסכינים הסיני תיאטרון הסימטה), מסיבה של אחרים (בימוי, תיאטרון החאן), (בימוי, תיאטרון חיפה).