החאן - החולה המדומה

"אם כי ידע מולייר להיות איש רעים ולנהוג בנעימות עם בני-אדם שהיו מוצאים חן בעיניו, היה ממעט לדבר בחברה; ורק עם אנשים שהגה להם הוקרה מיוחדת היה מרבה בשיחה; על כן היו טוענים מכריו כי הוא איש חולמני ומלנכולי; אך אם אמנם דיבר מעט, יש להודות כי דיבר תמיד לעניין ובתבונה; ויותר משדיבר היה צופה הליכות הבריות, מתבונן במנהגיהם ובמידותיהם; ולאחר זמן מה היה משתמש בפרי תצפיותיו בקומדיות שלו." 15 גופנו מנוע שאפשר להכניס למוסך ולשפץ מן היסוד. במטאפורה הדרמטית שבחר, החולים הם הקרבנות בעולם של מכונות רפואיות מסתוריות המובן רק למומחים (כמו הלטינית של דיאפוארוס), עולם שתלטני שמבוסס על עידוד הבורות ומוחק מן הרפואה את המימד האנושי. על במת החאן נבנה חדר חולים מיכני ותיאטרלי, מגוחך וקצת מאיים, שבו המכונה הרפואית היא מולך אוכל אדם. התפיסה הבימתית היא אקלקטית ומתכתבת עם הסגנון של מולייר על ידי שימוש בשלל סוגי קומדיה כמו אנימציה, סלאפ סטיק וסרטים אילמים. נסים אלוני תרגם ועיבד את הנוסח המקורי, הבמאי וצוות השחקנים תרמו את חלקם, וההצגה שתראו הערב היא מולייר נכון לעכשיו. כפי שכבר אמר שלונסקי כאשר נשאל מדוע תרגם את 'טרטיף' תרגום חופשי: "לו כתב מולייר עברית, כך היה כותב." ד"ר מרים יחיל-וקס דרמטורגית יהויכין פרידלנדר, ארז שפריר, עירית פשטן