החאן - אוכלים

7 פרשת המחזה לא עלה עדיין לבמה. העיזבון של שבתאי מכיל גם סקיצה למחזה עשירי (שהיה בעצם אמור להיות הראשון במספר) מתוך בפרס ראשון על מחזה מקורי מטעם המועצה לתרבות ולאמנות, אך 1964 , הסקיצה זיכתה את שבתאי בשנת חייו של האנס ואלדמאר כתר המחזה מעולם לא נכתב בשלמותו. ששה ממחזותיו עלו לבמה בחייו, כשהוא שותף מלא בתהליך החזרות וההצגה, שניים מהם - - נכנסו לקאנון התיאטרון העברי. נמר חברבורות ו בראש מסוף שנות השישים, שבתאי התחיל לשוטט במרחבי הכתיבה הדרמטית, אך תמיד במקביל לכתיבת הפרוזה, שהיתה תמיד המרכיב אמר: "בסופו של דבר, העניין הגדול שלי הוא בפרוזה. גם עכשיו נמר חברבורות המרכזי ביצירתו. בראיון שנתן למשה דור ערב יציאת כשאני שקוע ראשי ורובי בכתיבת רומאן. אבל גם הפריצוֹת שאני פורץ לתחומי-כתיבה אחרים גורמות לי עונג בנקודה כלשהי. יש ונדמה לי שאני בוגד בפרוזה, אבל הפיתוי גדול מדי - וכמו דג אני עולה בחכה." את הנהייה אחר מסורת התיאטרון, אחר המיתוסים העתיקים ואחר תבניות הדרמה הקלאסית, קיבל שבתאי מאלוני. אלוני הבין, מיד ), שהדרך היחידה שלו להתמודד עם האתגר של הכתיבה הדרמטית היא באמצעות 1953 (תיאטרון הבימה אכזר מכל המלך לאחר "לימוד התיאטרון בתיאטרון" ובחר להפוך לבמאי של מחזותיו. שבתאי הלך בעקבותיו, הוא לא הפך לבמאי אך מצא לו תיאטרון, במאי ושחקנים. בתיאטרון העירוני חיפה של שנות השבעים, תחת ניהולו של עודד קוטלר, נפתח לשבתאי מרחב להתנסות בפרקטיקה כתב את התרגום בהתאם לקונספט ִ היומיומית בתיאטרון, והוא החל לשוטט בשבילי התיאטרון: הוא תרגם, היה מעורב בחזרות וש האמנותי של הבמאי ולסגנון העבודה שלו עם השחקנים. כצופה מעורב היושב יום-יום באולם התיאטרון, למד שבתאי את שפת הבמה באמצעות אנשי המקצוע שפגש על הבמה - השחקנים, המעצבים, המוסיקאים את שפות הבמה - את האופן בו מהווה החומר - גוף השחקן, התלבושת, האביזר, קו צבע, כתם האור, מרכיב הכרחי בקומפוזיציה התיאטרונית וכיצד משפיע השחקן בקולו ובתנועתו במרחב הסצנוגרפי הכולל של ההצגה, על התקבלות הרעיונות המובעים במחזה. שבתאי הוא בעיני דוגמה מרתקת של סופר שנמשך לתיאטרון והתמודד עם האתגרים שמציבים גוף השחקן, מרחב הבמה והמפגש עם הקהל לכל מי שבוחר באמנותו של דיוניסוס. נורית יערי