החולה המדומה | תיאטרון החאן


רכישה מהירה אזור אישי למנויים

החולה המדומה

בפרס התיאטרון הישראלי 2012 זכתה ההצגה בפרס הקומדיה של השנה והשחקנית גאיה שליטא כץ זכתה בפרס השחקנית המבטיחה של השנה.

מדובר בצחוק רבתי, שנכנס להילוך חמישי המדהיר את ההצגה ואת שחקניה הנפלאים… מה ששפריר עושה על המסלול של ההצגה הזאת לא ייאמן. בקולו, בגופו, בתנועתו – ועם הטקסט הנפלא של מולייר ושפע הרעיונות החכמים של בן משה – הוא צובר תאוצה מרגע לרגע, ללא הפוגה, לאותו שיא נרגש של התפכחות מאשליות… יחד אתו וסביבו להקת גנבי-הצגות מוסמכים שנותנים לו פייט הגון ובראשם עירית פשטן הנפלאה והסקסית… פשטן מדויקת בכל גוון של משחקה ושל קולה הלקוניים. ‘החולה המדומה’ בחאן הירושלמי הוא חגיגה של רעיונות בימתיים מקסימים בפשטותם ומלהיבים בתחכומם ולא כדאי להחמיץ את הטיפול שמציע סל הבריאות הבימתי הזה.
(צבי גורן, הבמה)


היכולת הבימתית של שפריר ראויה להערצה, כיצור חולה אומלל הנתון למצבים מביכים, הוא מביא אל הקהל את ההיפוכונדר המשוגע, הבלתי מובן… תיאטרון החאן מגיש לנו בידור אמיתי משובח ותרבותי, אין ספק כי הרפרטואר משתבח כאן כל הזמן. כמה כיף שיש לנו בירושלים תיאטרון יוצר שכזה.
(סיגל קליין, עכבר העיר ירושלים)


אודי בן משה הוא במאי יצירתי, תמיד מקורי ומעניין. הפעם הוא ביים את המחזה, עם כמה קיצורים פה ושם, בסגנון קאמרי, על במה קטנה, על רקע של מוסיקה קצבית מאוד אפקטיבית, ומשחק שיש בו תנועה ותלבושות מרשימות. הכל ברוח קומית, שנונה ומבריקה… תיאטרון מרשים, מבדר, מהנה ומומלץ, וגם חומר למחשבה – היזהרו מהרופאים!…
(בן עמי פיינגולד, מקור ראשון)


אודי בן משה הופך את ‘החולה המדומה’ של מולייר לשמפניה תוססת… חלק גדול מהזכויות על ההצלחה שייכות לצוות השחקנים הנהדר של החאן… מי שמצליחים לבלוט כאן במיוחד אלה השחקנים הצעירים: אריאל וולף יוצר קריקטורה מופלאה בדיוקה הפיזי בתפקיד החתן המיועד והמטומטם; גאיה שליטא-כץ נהדרת בתפקיד הבת הקטנה בסצנה אחת מטורפת שתיזכר להרבה זמן; תמר אלקן בתפקיד אנג’ליק היא שחקנית אדירה שמפיקה מתפקיד חיוור למדי ניצוצות שלא ידעתי שקיימים בו. כל רפליקה שיוצאת לה מהפה מגייסת איתה את הגוף כולו בדיוק וירטואוזי, כל זאת באנרגיה מטורפת, שמזכירה לכולנו מהי עבודת שחקן בגדולתה.
(מרט פרחומובסקי, טיים אאוט)


לאודי בן משה יש קשר יצירתי עמוק למולייר… בן משה מוכיח גם הפעם שהוא יודע להפיק פנינים תיאטרליות מהטקסטים השנונים והמעוצבים של מולייר… ארז שפריר האנגרטי, קומיקאי בחסד שבונה דמות ליצנית מטורפת אבל גם אנושית ומשכנעת ביותר. המימיקה המופלאה של פניו שפה תיאטרונית אוטונומית שיש מקום לחקור אותה באקדמיה… אבי פניני מספק רגע קטן של גאונות בדמות הדוקטור דה-קק המטורף, ומוכיח שוב שאין כזה דבר תפקידים קטנים כשאתה מתעסק בשחקנים גדולים… הצגה מענגת ומוצלחת מאוד.
(שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)


בן משה הוא אשף הרעיונות והפרטים הקטנים, והשפה הבימתית שכבר מזוהה עמו מצליחה להפתיע בכל פעם מחדש. הפעם הוא גם הביא את הילד שבו ליצירה, שהופכת לחוצת גילאים… שפריר הוא ארגאן נפלא, פשטן מרתקת במשחק משובח ואינטליגנטי כטואנט, חבורת הצעירים מקסימה, ופניני מייצר את אחד משיאי הצחוק כשהוא פורץ בווירטואוזיות בדמותו של ד”ר דה קקה, עם מחוות גופניות מוטרפות.
(מאיה נחום שחל, כלכליסט)


ביצוע סוחף בתיאטרון החאן. סערה מושלמת. אם לא הקונוטציה הארמגדונית שטמונה בביטוי הזה, אפשר שיש בו כדי לתמצת את החגיגה הבימתית שארגן החאן ל”חולה המדומה” הגאוני של מולייר… אם צריך לתמצת את שלושת הפרמטרים שהופכים את “החולה המדומה” של החאן להצגה מעולה, שאפשר כבר לסמן כמועמדת חזקה מאוד לפרס הקומדיה של השנה, הרי שהם הנגיעות התקופתיות המדויקות בתרגום של נסים אלוני; הבימוי השמח והחצוף של בן משה… והפרמטר השלישי הוא כמובן האנסמבל המבצע, ובראשו הגולם במעגל, ארז שפריר כארגאן.
(רון שוורץ, גלובס)

קומדיה מאת מולייר

אחת הקומדיות הגדולות והידועות של כל הזמנים, שגיבורה הוא ההיפוכונדר ארגאן, אשר חייו סובבים סביב מחלותיו המדומות.
סאטירה חריפה על רופאים ורפואה ובעיקר על פחדיו של האדם מעצם קיומו.

משך ההצגה: כ-100 דק’

תכניה דיגיטלית

תרגום: נסים אלוני
בימוי: אודי בן משה
תפאורה: סבטלנה ברגר
תלבושות: דליה פן הלר
מוסיקה: עדי כהן
תאורה: רוני כהן

לרכישת כרטיסים בחרו תאריך

17.10.2017יום שלישי18:00בית ציוני אמריקה רכישה

גלריה

 jerusalem-muni-logoculture-sport-logokeren-logo
Designed by: Kinammon | Site by Kolisot