בית ברנרדה אלבה | תיאטרון החאן

2017

2016

1970

המאה-19

תקופת תיאטרון החובבים

טקס הפתיחה



רכישה מהירה אזור אישי למנויים

בית ברנרדה אלבה

Video

תמונות נוספות

מאת פ.ג לורקה

שנת 1971

ברנרדה אלבה היא אלמנה אמידה ועריצה החיה בכפר אנדלוסי. בשל מנהגי אבל קדומים היא מסרבת לתת לחמש בנותיה לצאת את סף ביתן. הבית רוחש מזימות וקנאה בין האחיות הכלואות, נשים בשלות המשתוקקות לגבר. המאווים המשותפים לצאת מן הבית, מסתיימים בטרגדיה, כאשר הבת הצעירה תולה את עצמה. המחזה נכתב בשנת 1936 והוא האחרון בסדרת מחזותיו של לורקה. (מתוך תכניית ההצגה)
תכניה דיגיטלית
משתתפים: רוחמה רגב, עליזה רוזן, רות גלר אשכר, רות דורון, לוטי פרימור, נעמי בכר, מיכל בת אדם, חיה הורוביץ, הלן קופילביץ’

בימוי: מייקל אלפרדס
תרגום: עברית: עזה צבי
תפאורה: רות דר
תאורה: בן ציון מוניץ
מוסיקה: יוסי מר חיים

כתבות וראיונות

מייקל אלפרדס על המחזה ועיבודו

"ביתה של ברנרדה אלבה הוא בשביל לורקה סמל לספרד עצמה, לחברה פיאודלית המפתחת את דפוסי התנהגותה לדרגה כה קיצונית עד שהם מעוותים את המהלך הטבעי של החיים."

"הבעיה העיקרית בעבודתנו על המחזה, היתה למזג נטורליזם ומציאות רגשית גבוהה. אביזרי הבמה, התלבושות והאפקטים הקוליים צומצמו למינימום ההכרחי ליצירת עולם המחזה. כל הדמויות פועלות במספר רמות וסבך היחסים ביניהן מאוד מורכב. כל דמות חיה חיים רגשיים אינטנסיביים ועמוקים מעבר לחיי יום-יום."

במת החאן הוזזה לעומק האולם, כך שהשחקניות שיחקו על הריצפה וכן בכל חלל האולם, אפילו בגומחותיו המקושתות. אלפרדס יצר תיאטרון "זירה" על מנת ליצור בינן לבין הקהל מערכת יחסים אחרת, אינטימית יותר.


אנקדוטות

עליזה רוזן מספרת כי בערב הבכורה נשמע באולם קול צרצר, שלא נתן לשחקניות מנוח. הקהל, לא שם לב, וחשב כי הצרצר הוא חלק אינטגרלי מאווירת ההצגה.

יוסי מר-חיים, המלחין של ההפקה, התבקש על ידי אלפרדס להמציא לו הקלטה של צלצולי פעמונים. המשימה הפשוטה, התגלתה כערמומית, כאשר אלפרדס כיוון אותו לפעמי המגדל של הכנסיה הסקוטית (הסמוכה לחאן) בכדי להשיג את האפקט האותנטי הדרוש.

 jerusalem-muni-logoculture-sport-logokeren-logo
Designed by Kinammon | Site by Kolisot