הדיבוק | תיאטרון החאן

2017

2016

1970

המאה-19

תקופת תיאטרון החובבים

טקס הפתיחה



רכישה מהירה אזור אישי למנויים

הדיבוק

Video

קטעי וידאו נוספים

תמונות נוספות

מאת ש.אנסקי

שנת 1985

ספור המחזה סובב סביב הבטחה שהופרה. בצעירותם, החליטו סנדר וניסן, מתוך ידידות עמוקה ואהבה, להשיא את ילדיהם, שטרם נולדו, זה לזו.

לניסן - בן, חנן. לסנדר - בת, לאה.

סנדר מתעשר, ניסן עובר לעיירה אחרת - ונפטר. חנן נשאר עני. כתלמיד קבלה, מגיע חנן בנדודיו לכפרו של סנדר ופוגש בלאה. אך סנדר מחפש בעל עשיר לבתו... בחברה זו מקובל היה לזווג זיווגים באמצעות ההורים. הנער או הנערה לא נשאלו לדעתם.

לפני נישואיה מייעצות נשות הקהילה ללאה לציית תמיד לבעלה ולא לגלות את שיער ראשנה כי אחרת תלד וולד מת. הן מסבירות לה, כי כל שעליה לשאוף הוא להיות, אחרי מותה, הדום לרגלי בעלה בעולם הבא.

בהיוודע לחנן דבר נישואיה של לאה, הוא צונח ומת מוות מסתורי. לחתונה מזמינה לאה גם מתים וביניהם את חנן. בהיותה מהלכת סביב החופה, נפסק לפתע הטקס ולאה משוחחת עם חנן. היא נלקחת אל עזריאל הצדיק המנסה, בדרכים שונות, לשכנע את רוחו של חנן לצאת מגופה של לאה. באמצעותו של אחד מתלמידי עזריאל, מתקיים משפט בין החי והמת, בין סנדר וחברו המת ניסן, וספור ההבטחה שהופרה מתגלה. סנדר מבין שעושרו הפך אותו לאדם נוקשה שזכויות האנשים הסובבים אותו נשכחו ממנו. תוך שימוש בכל האמצעים שברשותם, משכנעים עזריאל ואנשי קהילתו את רוחו של חנן לחזור לעולם המתים. שוב מכינים את נישואיה של לאה, ובשעה שמגיעים החתן ומשפחתו מדבר חנן שנית אל לאה מעולם אחר. היא בוחרת ללכת אליו.
תכניה דיגיטלית
משתתפים: ורדה בן חור אלבז, יהודה אלמגור, מיכל גולדברג, אברהם הורוביץ, עדית טפרסון, אבי טרמין, אמנון ישראלי, סרחיו יוסוביץ’, אורה מאירסון, יוסי סמג’ה, איילת שזר, יובל סקר, חנוך רון, שבתאי קונורטי

בימוי: יוסי יזרעאלי
תרגום: ח.נ ביאליק
עיבוד: יוסי יזרעאלי
תפאורה: יוסי יזרעאלי,עפרה צדיק
תלבושות: עפרה צדיק
תאורה: יעקב מרזל
מוסיקה: אורי וידיסלבסקי, נגנית: תניה זיסקינד

Video

כתבות וראיונות

המחזה "הדיבוק" (בין שני עולמות) נכתב-על-ידי ש. אנסקי (שמו הספרותי של שלמה זנוויל רפופורט, 1863-1920) לאחר ביצוע מחקר פולקלוריסטי מקיף ברוסיה. הוא הציג עצמו כסוציאליסט, כחוקר פולקלור יהודי וכמשורר.

אנסקי כתב את המחזה לראשונה ברוסית ולאחר מכן, בשנת 1911, בידייש. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח אנסקי ממוסקבה לפולין. מאחר שלא הביא עימו את כתב היד ביידיש, הוא תרגם מחדש את המחזה ליידיש על פי תרגומו העברי של ביאליק למחזה. בוילנה הציע אנסקי את מחזהו ל"וילנר טרופה" שהיה תיאטרון אידי ממוסד. הם לא רצו לבצע את המחזה. אנסקי נפטר ב-8 בנובמבר 1920 זמן קצר לאחר שה"וילנר טרופה" דחו את הצעתו. הוא לא זכה לחזות בביצוע מחזהו בחייו. ליד קברו גמרה אומר להקת השחקנים של ה"וילנר טרופה" להציג את "הדיבוק" ביום השלושים לפטירתו. ב-9 בדצמבר 1920, ביום השלושים, הציג תיאטרון ה"וילנר טרופה" את "הדיבוק" בפעם הראשונה בבימויו של דוד הרמן.

מן ההפקה המקורית האגדתית בוילנה ועד היום בוצעו יותר מאלף הפקות של המחזה, מקצועיות וחובבניות כאחת, ברוסיה, באירופה, באמריקה ובישראל, בשפות ובגירסאות שונות.

מספר הפקות היו בלתי נשכחות ביותר, ביניהן - הגירסה העברית של וכטנגוב וביאליק שהופקה ב"הבימה".

 jerusalem-muni-logoculture-sport-logokeren-logo
Designed by Kinammon | Site by Kolisot