ארוחת ערב | תיאטרון החאן

2017

2016

1970

המאה-19

תקופת תיאטרון החובבים

טקס הפתיחה



רכישה מהירה אזור אישי למנויים

ארוחת ערב

Video

קטעי וידאו נוספים

תמונות נוספות

מאת פיטר זיכרובסקי

שנת 1990

תכניה דיגיטלית
משתתפים: יהודה אלמגור, ג’ולי גולדשטיין אראל, תחיה דנון

בימוי: עמית גזית
תרגום: שמעון לוי
תפאורה: איתן לוי
תלבושות: איתן לוי
תאורה: אורי רובינשטיין
מוסיקה: רוני פורת

Video

כתבות וראיונות

... בכל רגע בהצגה ברור לצופים כי אלמלא תחושה עמוקה של שותפות גורל, לא היה מתקיים קשר זה בין רוברט, צאצא אושוויץ, ואריקה, צאצאית אס. אס. המפגש האינטימי ביניהם, משקף או אולי נועד לסמל את שותפות הגורל הכפויה שבין המענה למעונה. למשל, בדפוס ההתמודדות של בני הדור השני בשני הצדדים. שני הצדדים נתקלו בהורים שותקים. בשניהם לא הושלם עיבוד האבל. מן הצד הגרמני, אריקה לא הצליחה להתאבל כי הוריה מעולם לא לקחו אשמה על עצמם. מן הצד היהודי התקשה רוברט להשתחרר מאבלו, משום שהוריו נשארו יהודים חביבים, המודים לסובבים אותם על שהם מאפשרים להם לחיות. החביבות של שני הצדדים, זו שגם אריקה וגם רוברט בוחלים בה, באה לידי ביטוי בארוחת הערב, שכולה עומדת בסימן באנליות חביבה וטובה. ... המחזה "ארוחת ערב" מזהיר מפני השתקעות בעבר, מפני שהשתקעות נוסטלגית, עלולה ללמד את הצופה כי הנאציזם היה פלישה חד-פעמית שלא מן האנוש. מחזה זוועה זה שייך לאותם מחזות שואה מעוררי אימה, וזאת בניגוד ליגון. אפקט היגון הוא זה המושג גם בשינון כפייתי של השואה בשיעורי ההיסטוריה בארץ ובמסעות הנוער לאושוויץ. אפקט היגון הוא רגשני, פסיווי, מעורר הרמוניה מדומה הבאה עם העצב. מנוגד לו הוא אפקט האימה שהוא דיסהרמוני, פעלתני, ומתייחס לעתיד לקרות, לאפשרות של שובו של הרע המוחלט. הצופה נותר בתוך פחד נורא ללא ניחומים המאלץ אותו לחשוב ולא רק להרגיש.שרית פוקס, "מעריב 26.6.90
 jerusalem-muni-logoculture-sport-logokeren-logo
Designed by Kinammon | Site by Kolisot