החאן - העולם האחר - מותחן פסיכולוגי

5 בר בשלב הקריאה בלטה לי במחזה חריגותו. הנ מבחינת כ הנושאימ בהמ הוא עו ק והנ )ובעיקר( מבחינת האופנ שבו הוא בוחר לטפל בהמ. הקליניות. האומצ לא לנקוט את העמדה המו רית המתבקשת. החל מהעובדה שנכתב על ידי מחזאית ועו ק בפדופיליה )שבמרכזה דמות ילדה( ובכל זאת נעדר שיפוט. בתוכ עלילה של מותחנ, שבמרכזו חקירה, מתקיימ מתוכ הדרמה עצמה דיונ מורכב ומעמיק בשאלות שהנ על פניו ב י יות: שאלות של א ור ומותר, שאלות של חוק ומו ר, ואפילו שאלות של מה "אמיתי" ומה לא. "זה שזה וירטואלי לא אומר שזה לא אמיתי" אומרת אחת הדמויות ומכשירה את הקרקע לערעור מתמשכ על מה שחשבנו כולנו למובנ מאליו. האמ מתנ היתר או פלטפורמה לתשוקות א ורות ב"עולמ האחר" מהווה פתח ללגיטימציה בעולמ האמיתי? או שאלֶה דווקא "מנקזות" מעולמנו את המור ה ונועלות אותה בעולמ וירטואלי. אבל אמ הוירטואלי הוא לא בהכרח לא-אמיתי, איפה זה שמ אותנו? התהיות מקבלות יתר תוקפ גמ בגלל שהמחזה מתרחש במעינ עתיד קרוב אבל כזה שלגמרי מתקבל על הדעת ופורש חזונ קודר, מרתק ומטריד לגבי המענה שמ פקת הטכנולוגיה לבדידות האנושית. חזונ שניתנ לזהות באופנ ימלי אפילו בשֵמ המתחמ של פאפא )ראו מונחונ בתחילת התכנייה( "הַמִּפְלָט", שכשמו כנ הוא: מקומ מקלט, מ תור וגמ נחמה. ככל שהמחזה מתקדמ הפיתרונ ל וגיה הבלשית הולכ ומתבהר, אבל דווקא כשהא ימונימ בחדר החקירות נופלימ, אנחנו כצופימ נותרימ עמ מלוא החופנ שאלות. מתרגמ אלי ביז אווי, ה"כ אני אדמ צעיר יח ית, בשנות השלושימ של חיי, ב מתמצאת היטב בחידושי הטכנולוגיה, מצוידת בלפ-טופ, טאבלט וכמובנ מארט-פונ עמו אפליקציות ונהנית מאוד מכל מה שיש לאוטו טרדת המידע להציע לי. ובכל זאת, יש משהו בהמ גדלתי. 90- שצובט לי את הלב כשאני חושבת על שנות ה אני מתגעגעת לתקופה ההיא, שבה אמ רצית לדבר היית צריכ להיפגש, או לפחות להרימ טלפונ, לשקט היח י נטול הצפצופימ והרטטימ ונטול הפיתוי לשמור על קשר רק דרכ קבוצות וואט אפ או פו טימ בפיי בוק. כשאני חושבת על העולמ בו נחיה בעד כמה שנימ אני מודה שלפעמימ אני נתקפת חרדה קלה. ההצגה שלפניכמ מתרחשת באותו עולמ בו יחיו ככל הנראה ילדינו ונכדינו. עולמ בו נבלה יותר ויותר זמנ מול המחשב. עולמ בו מתחמי אינטרנט יתפתחו ויְידמו מציאות אמיתית של קול, ריח ותחושה. עולמ בו נצטרכ להתחבט בשאלות חברתיות ומו ריות חדשות ולחוקק חוקימ חדשימ שיגנו על החברה האנושית מפני מצבימ להמ מעולמ לא נדרשנו בעבר. עד כמה אטרקטיבי יישאר עולמ המציאות בו אנו חיימ כאשר העולמ הוירטואלי יוכל להציע אינ ופ חוויות חושיות ללא מגבלות פיזיות? האמ אותמ חוקימ וקודימ חברתיימ יחולו בשני העולמות? האמ התנ ויות בחוויות וירטואליות של אונ ורצח ייהפכו מקובלות רק בגלל שהמציאות המדומה יכולה ל פק קורבנ מתוכנת? האמ ייתכנ פשע ללא קורבנ? האמ ייתכנו מעשימ ללא השלכות? המחזה מפרק לגורמימ את השאלות הקשות האלה עליהמ נצטרכ לענות כנראה די בקרוב, לכנ הוא טלטל אותי כל ככ כשנתקלתי בו לראשונה. אכ יותר מהכל נמשכתי לאופנ בו הוא נוגע ב וגיית הבדידות האנושית - כיצד המהפכה הטכנולוגית המואצת והמטורפת הזו, לצד כל ברכותיה, מקלה כל ככ על בריחה מאינטימיות, על התמודדות כנה עמ רגשות הזולת ועמ רגשותינו שלנו, וכיצד, למרות הנטייה להתחפר בשוחות הוירטואליות שמציעה המציאות, לא מפ יקות הדמויות לכמוה ולהתגעגע לקשר אנושי, חמ ופשוט. עמ הזולת, עמ הטבע ועמ עצמנ. בימאית איה קפלן, ‹‡ƒ€€